פרוורסיה

"(כל הפרוורסיות נוצרות מתוך שותפות סימביוטית אמפתית לא מודעת בין שני אנשים" – מסעוד חאן)"

שלום חברים,

תחום הפרוורסיה הוא אחד התחומים המרתיעים והסבוכים ביותר בחקר הנפש. הפרוורסיה מושתתת על חוקיות שונה מהנורמה, ומציבה לפנינו עולם פנימי עשיר בפנטזיות מיניות ביזריות, המחפשות מימוש וסיפוק מיני ורגשי באופן כפייתי. חשוב להבהיר: פרוורסיה אינה תמיד כוללת מרכיב מיני בפועל.

מבט פרוידיאני

בתחילת דרכו בחקר הפרוורסיה, פרויד ראה בה דחף מיני אינפנטילי שחלף מהדחקה. בהמשך הבין כי מדובר במנגנון הרבה יותר מורכב: אלטרנטיבה הגנתית להדחקה מול חרדת הסירוס. כלומר, הפרוורסיה יכולה להוות דרך לעקוף חרדה קיימת ולספק ביטחון פנימי, תוך מימוש פנטזיות.

פרויד ראה את הקשר בין הפרוורסיה לבין הקומפלקס האדיפלי כמרכזי. השקפתו השתנתה עם התפתחות גישות יחסי האובייקט ופסיכולוגית העצמי, שראו במורכבות יחסי האובייקט הראשונים את הבסיס להתפתחות פתולוגיות פרוורטיות. טראומה מוקדמת ביחסי הורים-ילד יוצרת חוסר אונים וחרדה מצמיתה, ומהווה גורם מרכזי להתפתחות מנגנוני הגנה המאפיינים פרוורסיות.

יחסי אובייקט ומנגנוני הגנה

עפרה אשל תיארה את הפרוורסיה כהתארגנות הגנתית הכוללת פיצול, החצנה וארוטיזציה כפייתית כנגד סיטואציה נפשית מוקדמת בלתי נסבלת. לנדאו מוסיף כי הפרוורסיה מתאפיינת בריקון משמעות רגשית או תקשורתית ביחסים בין הפרט לעצמו ובין הפרט לסביבה.

מנגנון זה מאפשר להתרחק מאמת רגשית מצמיתה, כאשר תחושות כמו חוסר אונים, חוסר ערך או בלבול מוחלפות ב"פוזיציה יהירה" של שליטה וידיעת-כל.

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.  

מסעוד חאן והיבט הסדיסטי-מזוכיסטי

חאן טען כי הפרוורסיות נוצרות מתוך שותפות סימביוטית אמפתית לא מודעת בין שני אנשים – אך לא אמפתיה חומלת, אלא הבנה הדדית בין רצון לשליטה לבין רצון להיות נשלט.

הוא מציין כי פרוורטים סדו-מזוכיסטיים מחזיקים "כאב מת וזעם נואש" – רגשות הנוצרים מתוך בדידות קיומית וניתוק רגשי בילדות. בהיעדר אובייקט מאפשר לחוות רגשות אלו, הם מוחצנים דרך קשרים סדו-מזוכיסטיים, ולעיתים גם דרך מנגנונים מיניים:

• סקסואליזציה של התוקפנות מאפשרת ביטוי של רגשות כואבים שאינם נסבלים בפנים, ומספקת מגע עם כאב וזעם בצורה בטוחה יותר.

• המין כאן אינו מטרה עצמה, אלא כלי להגברת שליטה והחייאת רגשות מנותקים.

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.  

דינמיקה זוגית וסימביוזה פתולוגית

מערכת יחסים סדו-מזוכיסטית מאופיינת בטשטוש הגבולות בין הסובייקטים, כאשר שני הצדדים מקיימים קשר סימביוטי שנועד למנוע נטישה ולהגן על העצמי השברירי.

• הצורך להיות קרוב לאחר מעורר זעם ורצון לשליטה, והיחסים הופכים לזירה ארוטית של רגשות כואבים, תוך שמירה על מרחק פנימי בטוח.

• הדינמיקה הזו מאפשרת ביטוי של רגשות מתים, זעם וכאב, תוך שמירה על תחושת שליטה פנימית.

פרוורסיה ומבנה נפשי

הפרוורסיה נוטה לשכון בתוך נפש מפוצלת:

• לצד מערך נפשי נורמטיבי, קיים מערך פרוורטי המחפש מימוש פנטזיות.

• אדם יכול לגנות את ההתנהגות הפרוורטית, אך בו זמנית להיות מוזן על ידי הפנטזיות שלו.

המנגנון המרכזי הוא המרת חוסר אונים בתחושת אומניפוטנטיות, תוך שליטה על האחר כאמצעי לשליטה על העצמי. הפרוורסיה מהווה ניסיון לשקם ביטחון שהופר דרך חוויות מוקדמות של חוסר אונים.

סיכום

הפרוורסיה היא מנגנון הגנה מורכב, הכולל פיצול, החצנה וסקסואליזציה של רגשות כאב וזעם.

1. היא מבוססת על חוסר אפשרות לחוות רגשות מודחקים מול אובייקט מאפשר.

2. המיניות הפרוורטית אינה מטרה עצמה, אלא מדיום להחייאת רגשות ולשליטה פנימית.

3. במערכות סדו-מזוכיסטיות קיימת סימביוזה פתולוגית, שמונעת נטישה ומאפשרת ביטוי רגש כואב באופן מסוכן אך מווסת.

4. הפרוורסיה מדגימה את המתח בין אגואיזם לאמפתיה, בין ריחוק לביטוי רגשי, וממחישה כיצד המנגנונים ההגנתיים מפצים על חוויות מוקדמות של חוסר אונים ורגשות בלתי נסבלים.

בר-לב שמעון/עו"ס פסיכותרפיסט

טיפול והדרכת אנשי מקצוע

לינק למאמר של יקיר קירצ'מן: "קריסה לשעבוד תוך הונאת העצמי והאחר שנמצאה הדרך לגאולה"

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4833